את דבריי אלה אני כותב אליך יוסף. אני יושב כאן על המחשב ונותן ללב להכתיב לי את הדברים שהייתי רוצה להגיד לך. חודש ימים בלעדיך, 30 ימים נוראיים וכל יום שעובר הגעגוע רק גובר. אני יודע שנשמתך הטהורה נמצאת עכשיו במקום הכי טוב בגן העדן, המקום שאליו מגיעים רק הצדיקים, רק יחידי סגולה. אני זוכר את הימים שבהם הייתי מגיע והיינו יושבים ומשוחחים, אני זוכר את ההומור המיוחד שלך שלא נפקד מקומו גם ברגעים הקשים ביותר. אני זוכר ואזכור תמיד אותך כאדם שהיה אוהב להשכין שלום בין איש לרעהו, אדם שהיה שם תמיד בשביל כולם וכולם היו שם בשבילו. לצערי אני לא הייתי שם בשבילך ועל כך אני מצטער ומבקש את מחילתך. יוסף היקר, בימים האלה אני רק מתחיל להבין שלא אראה אותך יותר אך אתה קיים תמיד בליבי כמו שהיית תמיד. מבטיח אני לך ולבני המשפחה לעשות כל דבר שרק אפשר על מנת להנציח את זכרך שלא ימוש מליבי לעולם. שמור על כולם יוסף, שמור על בנותיך היקרות, על בניך היקרים, הנכדים, הנכדות, הרעיה נאני, על כולם. לצערי במילים הללו אני נפרד ממך סופית כי עד עכשיו הייתי בתוך חלום, רציתי להאמין שהכל זה רק חלום אחד רע שנתעורר ממנו. אך החלום רק מתמשך ומתמשך. יוסף, אני מצדיע לך על גבורתך במלחמה הקשה במחלתך הארורה. אני מצדיע לך על כל מה שעשית, על המשפחה שבנית לתפארת. אני מצדיע לך על האדם שהיית, בעיניים דומעות אני עומד זקוף ומצדיע לך. יש לי עוד הרבה מה לומר לך יוסף אך היריעה קצרה מלהכיל. את דבריי אומר לך מעל קברך או כשניפגש... יהי זכרך ברוך אוהב ומתגעגע דודו גוזלן   chemas-microsoft-comfficeffice" />>>